קרה לכם פעם שדווקא כששמח, סביבכם מחלחל הצער?
שבמיוחד כשהצחוק מתגלגל מסביב, חסר לכם הצחוק של האח שאיננו, החיבור המאושר של האמא והטפיחה של החבר הטוב? אז כן, גם לי זה קרה. כשהחופש מגיע הוא מביא עמו את המחשבות ופתאום דווקא בזמן ה”מנוחה” מתגבר חוסר שקט, מחשבות על מה שצריך עוד לעשות וכן צצים להם הלחצים הקטנים שתופחים להם לכאב פיזי ממשי וחד.
כשזה קורה אני פונה ל”ארון התרופות” האישי שלי – האימון בתנועה מודעת. למדיטציה בתנועה שנמצאת גם בקונג פו, גם בצ’י קונג וגם בטאי צ’י שלנו. אז, כשגופי נע בתוך התבנית המסתחררת של התרגילים שביצעתי, אני מוצף ברגש נעים וכל חושיי נפתחים לכל כיוון. אני חש את האוויר שאני גומע, “רואה” אותו נספג בי כמו מים המרווים את הנשמה; את האוויר הקריר המלטף את פניי וגופי בעדינות ובקלילות ואת המחשבות… כן, אלו מתבהרות ומתמקדות כמו גביש קריסטל או כמו זכוכית שטופת שמש, כשהנוכחות של הרגע נדמה שנמשכת לעד.
בכל פעם מחדש אני מופתע כמה עמוקה ההשפעה. בכל פעם אני מבין כמה שווה להתאמץ ליצור את האפקט הזה אם ניתן לחוות סיפוק ותחושות מעין אלו. אולם האמת היותר גדולה היא שצריך לזכור כי בכדי לעורר את האלוהי שבנו חייבים להניע את החומר, הבסיס שלנו.
התכונות הנעלות שלנו נבנות מתוך העשיה הסיזיפית והיומיומית שלנו. הפונטציאל האנרגטי שלנו להגיע לגבהים נמצא, ממש כהגדרתה של האנרגיה הפוטנציאלית, במימוש של דרכינו מהמקום הנמוך ביותר אל זה הנמצא בשיא הגובה – במקום האלוהי המממש את כוונותינו האופטימליות.
אנו מקשרים את תנועותינו החיצוניות באימון, באותו אופן שאנו מקשרים את ביצועינו בחיים, אל מודעות חוויתית פנימית בנפש המהולה ברגש.
תנועה זו יוצרת אצלנו סיבוב ספירלי-אנרגטי המפעיל ומעצים את מעבר האנרגיות במרכזים האנרגטיים בגוף (בצ’קרות). מאמץ קטן זה מאפשר שינוי גדול – לממש איכויות ביצוע גבוהות שלנו ולהגיע אל האלוהי שבנו.
באמצעות מצבי תנועה, המשפיעים על יכולות שינוי והתפתחות, אנו מחיים את הגוף למצב של עוררות נפשית ותודעתית ומפעילים את יכולות המוח האנושי לרמה גבוהה יותר. כך בעזרת טכניקות אלו, ללא כל שימוש בתרופות, אנו מסוגלים להניע עצמנו לתודעת-על כתודעת חלום ולממשו. בריאות, התחדשות, ותובנות נמזגות בנו לרוב באופן לא מודע ההופך עם הזמן ל”פקיחת עיניים” מוארת.
לכן כשקשה לנו, כשאנו שרועים במיטה ורק רוצים לשים את הראש על הכרית עוד טיפה, כשהעייפות משתלטת לאחר יום עבודה והלאות משתקת את הגוף דווקא אז לא כדאי לוותר ולהשאר בבית. בואו נזכור שהאושר מצוי בחריצות ושווה להתאמץ בשבילו ולו במעט. מאמץ קטן שייצור הרגשה בריאה, נפש מזוקקת, חזקה ומאושרת וכדברי החכמים הסינים: “יש המחפשים את האושר מול האדם, יש המחפשים אותו מתחת לאדם, אך האושר נמצא ממש בגובה האדם.”
מאת ירון בנימיני ראשון, 05 מאי 2013 10:25